בנייה מדברית
האם ניתן להעז ולהתקרב לאפשרות שכל אדם
יבנה בעצמו בית לגור או לעבוד בו?
התייחסות לבעיה:
בעולם המודרני מתרחק האדם מעשיות פשוטות ובסיסיות. תחומים כמו גידול מזון והכנתו למאכל, תפירה, אריגה, נגרות ובנייה, נמסרים למומחים ופועלים מקצועיים והאדם נותר מרוחק מעשייה יום יומית שיש עמה נגיעה בחומר.
התייחסות לבעיה זו באה לביטוי באופן מעשי במספר תחומים בנאות סמדר, ובינהם גם תחום הבנייה. תחום זה נראה מורכב ומסובך במיוחד למי שלא התנסה בו, אך הרצון לבנות באופן עצמאי ולפתח מיומנויות תכנון ובנייה הביא להקמתם של מבני מגורים, סדנאות אמנות ומבני תעשייה, שתוכננו ונבנו על ידי אנשי המקום.
מצבים של שיתוף פעולה:
הבנייה מאפשרת מצבים של שיתוף פעולה בעבודה. דבר זה תומך בכוונת המקום, שהיא לימוד האדם את עצמו בשדה היחסים.
תכנון המבנה מתרחש בקבוצת תכנון רחבה של כמה אנשים. קבוצת עבודה גדולה מבצעת את העבודה בשטח, ושתי הקבוצות צריכות לשתף פעולה ביניהן.
זהו כר נרחב ופורה ללימוד היחסים והבעיות שמתעוררות אצל כל אדם בתחום זה, ולכן הבניה היא עיסוק מרכזי בתוך העשיות השונות בנאות סמדר, ובשנים האחרונות אף המדרשה החינוכית השכילה לקיים סמינר ששואב חומרים מאתר הבנייה על מנת ליצור אשנב להתבוננות.
איך עושים את זה?
הבנייה האקולוגית בנאות סמדר נעשית תוך התייחסות לתנאי האקלים המדברי המיוחד לאזור זה. שני אלמנטים עיקריים מיושמים כאן:
מסה טרמית נוצרת על ידי קירות עבים, ומאזנת את הבדלי הטמפרטורה הקיצוניים בין יום ללילה.
הקירות עשויים לבני בוץ שמייצרים במקום מאדמה וקש.
מגדלי צינון מצננים את המבנים בעונת הקיץ החמה ללא זיהום ורעש, וצריכת החשמל שלהם נמוכה. מגדלי צינון פשוטים היו קיימים במזרח התיכון בעת העתיקה. כיום אנו מוסיפים להם טכנולוגיה מודרנית של התזת מים ומגדילים את יכולת הצינון שלהם.
שני אלמנטים אלה יוצרים אקלים נוח בתוך המבנים בעלות תפעול נמוכה ותחזוקה מינימלית.