אריזת תמרים שנפתחה לפני חודש עומדת בארון, הפירות נראו רכים ומבריקים ביום הקנייה, והיום הם קצת יבשים ועל כמה מהם יש נקודות לבנות. צנצנת הסילאן ליד הכיריים התגבשה בתחתית. שתי התופעות האלה מגיעות אלינו כשאלות, ושתיהן קשורות לאותו דבר: תמר וסילאן הם מוצרים טבעיים עם הרבה סוכר ומעט מים, ולכן הם מחזיקים זמן רב, אבל מגיבים לחום, לאוויר וללחות.
המדריך הזה עוסק רק באחסון הביתי של תמרים וסילאן מהסוג שאנחנו מגדלים ומייצרים בנאות סמדר. הוא לא עוסק בערך תזונתי ולא בהשפעה על הגוף, אלא בשאלה הפשוטה איך הפרי והצנצנת יישארו טעימים עד הביס האחרון.
למה תמרים מחזיקים זמן רב, ובכל זאת מתקלקלים?
תמר בשל הוא פרי שהתייבש בחלקו עוד על העץ. ריכוז הסוכר הגבוה ותכולת המים הנמוכה הם מה שמאפשר לו לעמוד על המדף בלי חומרים משמרים, ולכן על אריזות התמרים שלנו מופיע תאריך עדיף להשתמש לפני שרחוק חודשים רבים מיום האריזה. אבל תמר אינו סוכרייה אטומה: הוא ממשיך לאבד לחות באוויר יבש, סופג ריחות מהסביבה, נעשה דביק בחום, ובסביבה לחה ומחוממת יכול להתפתח עליו עובש.
הזנים השונים מתנהגים קצת אחרת. ברהי ומג'הול רכים ועסיסיים, ולכן מרגישים התייבשות מהר יותר ומרוויחים יותר מאחסון בקור. דקל נור וזהידי יציבים יותר ומחזיקים טוב גם בארון, אם האריזה סגורה.
איפה לשמור תמרים בבית לפי משך הזמן
לשבועות הקרובים
אריזה שנפתחת ונגמרת תוך שבועות ספורים יכולה להישאר בארון, בתנאי שהיא נסגרת היטב אחרי כל פתיחה ועומדת במקום קריר, הרחק מהכיריים, מהתנור ומחלון שמש. עדיף להעביר את התמרים לקופסה אטומה או לצנצנת עם מכסה, כי אריזה פתוחה למחצה נותנת לאוויר ולריחות המטבח להיכנס.
לחודשים
מי שקנה כמות גדולה, למשל אריזת מג'הול של 900 גרם או חבילה של חמישה קילוגרם לחג, ישמור את מה שלא נפתח במקרר. הקור מאט את ההתייבשות ושומר על המרקם של הזנים הרכים, והאריזה האטומה מונעת מהתמרים לספוג ריחות של גבינות וירקות. מוציאים למדף כמות לשבוע ומחזירים את השאר.
להקפאה
תמרים נסבלים היטב בהקפאה, בגלל תכולת המים הנמוכה שלהם: הם לא הופכים לגוש קרח ולא מאבדים את המרקם כשמפשירים אותם. מי שרוצה לשמור תמרים מעונה לעונה יכול לחלק אותם למנות בשקיות אטומות ולהקפיא. מפשירים במקרר או על השיש, ולא במיקרוגל, כדי שהפרי לא יתרכך יותר מדי.
מה הסימנים שתמר כבר לא טוב לאכילה?
| מה רואים | מה זה אומר | מה עושים |
|---|---|---|
| נקודות או שכבה לבנה ויבשה על הקליפה | סוכר שהתגבש ויצא החוצה, תופעה טבעית בתמרים מתוקים | אוכלים כרגיל, או מחממים קלות בידיים כדי שהסוכר ייספג חזרה |
| תמר קשה ומצומק | התייבשות מאחסון ארוך באוויר | עדיין טוב לבישול ולאפייה, פחות נעים לנשנוש |
| כתמים רכים ירקרקים או אפורים עם מרקם צמרירי | עובש | זורקים את הפרי ובודקים את שאר האריזה |
| ריח חמוץ או תסיסה | תסיסה של הסוכר בסביבה חמה ולחה | זורקים |
| פירורים דקים, קורים או תנועה בתוך האריזה | מזיקים שנכנסו לאריזה פתוחה | זורקים ומנקים את המדף |
השורה הראשונה בטבלה היא זו שמבלבלת הכי הרבה אנשים. סוכר שמתגבש על פני התמר נראה כמו עובש למי שלא מכיר, אבל הוא יבש, גבישי ולבן, ואילו עובש רך ובעל מרקם. אם יש ספק, הריח מכריע: תמר תקין מריח מתוק ודבשי, ותמר שהתקלקל מריח חמוץ.
איך שומרים סילאן אחרי הפתיחה?
הסילאן שלנו מיוצר מתמרי ברהי או מג'הול אורגניים בלבד, ללא תוספת סוכר וללא חומרים משמרים. מה ששומר עליו הוא ריכוז הסוכר הטבעי שלו, ולכן צנצנת סגורה היטב מחזיקה בארון במקום קריר וחשוך גם אחרי הפתיחה. שלושה הרגלים פשוטים מאריכים את חייו:
- סוגרים את המכסה מיד אחרי השימוש, כדי שהסילאן לא יספוג לחות מהאוויר ולא ימשוך נמלים.
- משתמשים תמיד בכף נקייה ויבשה. כף רטובה או כף שנגעה במאכל אחר מכניסה לצנצנת מים וחיידקים.
- מרחיקים את הצנצנת מהכיריים ומהתנור. חום חוזר ונשנה משנה את המרקם ואת הטעם.
מי שמשתמש בסילאן כל יום, לקפה, לדייסה או לטחינה, ירוויח מהבקבוק הלחיץ של 400 גרם: הוא הופך את השימוש לנוח, מדויק ונקי, ובלי כף בכלל. לצנצנת של 710 גרם הולכים מי שאופה ומבשל בכמויות, ואת שתי הגרסאות אפשר למצוא בין סילאן הברהי לסילאן המג'הול בחנות שלנו.
מה עושים כשהסילאן התגבש או התקשה?
סילאן שעמד זמן רב, במיוחד במקום קר, עשוי להתגבש ולהפוך סמיך או גרגירי בתחתית הצנצנת. זה לא קלקול, זה סוכר תמרים שיצא מהתמיסה. מניחים את הצנצנת הסגורה בקערה עם מים חמימים, לא רותחים, לכמה דקות, ומערבבים. הסילאן חוזר לנזילות ולטעם הרגיל. את הבקבוק הלחיץ אפשר גם ללחוץ ולעסות קלות אחרי החימום.
במקרר הסילאן מתקשה יותר ואין בכך צורך: ריכוז הסוכר שומר עליו גם בטמפרטורת החדר, ואילו הקור רק מקשה על המזיגה. השאלה היחידה שבה המקרר עדיף היא כשהמטבח חם מאוד בקיץ ואין בו פינה קרירה.
מה כתוב על האריזה ולמה כדאי לקרוא אותו?
על כל אריזת תמרים וכל צנצנת סילאן שלנו מופיעים שלושה דברים ששווה לבדוק לפני שמאחסנים: תאריך עדיף להשתמש לפני, המשקל הכולל, וסימון הכשרות, כולל כשרות לפסח. התאריך הוא תאריך של איכות ולא של בטיחות: תמר שעבר אותו בשבוע לא הפך למסוכן, אבל הטעם והמרקם כבר לא במיטבם, ולכן כדאי לקנות לחג כמות שתיגמר ולא מלאי לשנה. סימון הכשרות לפסח חוסך קנייה חוזרת לפני החג, כי התמרים והסילאן שלנו מסומנים כשרים לפסח ולכל ימות השנה.
מי שרוצה לדעת גם מה יש בתוך התמר ואיך הסילאן נוצר ממנו ימצא את ההסבר במאמר שלנו על סילאן תמרים; מי שמאחסן בבית גם את מוצרי הקו הטבעי שלנו ימצא כללים אחרים לגמרי, כי שם אין סוכר ששומר על המוצר, במדריך על אחסון מוצרים טבעיים ובדיקת תוקף.
אחסון נכון שומר על הטעם של תמר מהערבה עד הביס האחרון
תמרים וסילאן לא דורשים הרבה: אריזה סגורה, מקום קריר ורחוק מחום, כף נקייה, ומקרר או מקפיא כשהכמות גדולה או הזמן ארוך. מי ששומר על שלושת הכללים האלה פותח את האריזה האחרונה של החג ומוצא בה את אותו פרי שקטפנו במטע.
את כל הזנים והסילאנים אפשר למצוא בקטגוריית התמרים והסילאן האורגניים בחנות שלנו, ולשאלות על מוצר מסוים אפשר לפנות לשירות הלקוחות בטלפון 054-9798952.

